וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת — מלכים ב', ד'
בתוככי העיר חברון
בעד החלון נשקפה בת ציון
ותתחלחל ממראה הקלון
ותצא קולה מפי החזון
בין השיטים היא נודדת
את הרהוריה היא רוקמת
לתפילה כמלאכת מחשבת
וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת
עת אשא עיני למרומים
בתפילה ובתחנונים
איבוש ואיכלם
מפני מלך מלכי המלכים
אבינו מלכינו
בכה אבכה על אדמתינו
אשר שבויה בעוונותינו
בידי הגויים שמסביבינו
רחם נא על ארצי ומולדתי
וטהר נא את רחובות עירי
מזהמת צוררי עמי
כי אתה צורי וישועתי
רפא נא לארץ מולדת
בנה ביתך לתפארת
השב בניך לשדות החבצלת
הלבש בנותיך בבגדי תכלת
וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת
נכתב כו' אדר ה'תש"ע, לכבוד ה' ולזכות עם ישראל; כל הזכויות שמורות להקב"ה.
קמתי בבוקר ערב שבת ויקהל-פיקודי, עם הפסוק וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת (מלכים ב', ד'). ובהשראת הפסוק הזה נכתב השיר לכבוד חברון עיר האבות, ת"ו.
